בדידות הפכה למגפה חברתית המטרידה את החברה בישראל ובעולם כולו, במיוחד בקרב אוכלוסיית הקשישים. בדידות מוגדרת כמצב חברתי-רגשי המבטא אי-שייכות ומאופיין בריחוק מאנשים או סביבת בני אדם, כאשר ישנה לרוב גם כמיהה חזקה להתחברות עם אחרים. בדידות בקרב קשישים קשורה להשלכות קשות על הבריאות הפיזית והנפשית, ובמצבי משבר כמו התפרצות מגיפת הקורונה או מלחמה, הבדידות בקרב קשישים מועצמת באופן ניכר.
מחקרים מראים כי קשישים בודדים נמצאים בסיכון מוגבר למחלות לב, דיכאון, וירידה קוגניטיבית. בנוסף, בדידות בזקנה מגבירה את הסיכוי לדמנציה בכ-50% ואת הסיכון לאשפוז בכ-68%. חשוב לזהות ולהכיר בבעיית הבדידות על מנת לפתח דרכים אפקטיביות להתמודדות ולבניית תחושת שייכות בקרב הקשישים.
עיקרי הדברים
- בדידות היא מגפה חברתית המשפיעה בעיקר על אוכלוסיית הקשישים
- בדידות בזקנה קשורה להשלכות קשות על הבריאות הפיזית והנפשית
- קשישים בודדים נמצאים בסיכון מוגבר למגוון בעיות בריאותיות
- חשוב לזהות ולהכיר בבעיית הבדידות על מנת לפתח דרכים להתמודדות
- בניית תחושת שייכות היא מפתח לשיפור איכות החיים של קשישים
מהי בדידות?
המונח “בדידות” מתייחס למצב חברתי-רגשי המבטא אי-שייכות ומאופיין בריחוק מאנשים או סביבת בני אדם. בדידות בקרב קשישים גורמת להשלכות קשות על הבריאות הפיזית והנפשית. מחקרים מצביעים על מתאם בין בדידות לסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם, ירידה ביכולות הקוגניטיביות וסבירות גבוהה יותר לדיכאון בקרב קשישים.
תחושת בדידות בקרב קשישים – נתונים ממחקרים והשלכות בריאותיות
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 42% מתושבי ישראל בני 75 ומעלה סובלים מבדידות, כאשר שיעור הבדידות בקרב נשים גבוה יותר מאשר בקרב גברים. בנוסף, בידוד חברתי מגדיל את הסיכון של אדם למוות בטרם עת, לא פחות מעישון או מעוטמעילות גופנית. בעת משבר כמו התפרצות מגיפת הקורונה, חלה עלייה חדה בתחושת הבדידות בקרב קשישים.
“בדידות בקרב קשישים היא אחד האתגרים החברתיים המשמעותיים ביותר בחברה הישראלית. אבל קיימים פתרונות מעשיים שיכולים לסייע להפחית את הבדידות ולשפר את איכות החיים של האוכלוסייה המבוגרת.”
גורמים אפשריים המובילים לתחושת בדידות בקרב קשישים
עם פרישתם מהעבודה, קשישים נדרשים להתמודד עם שינויים משמעותיים בחייהם. הפרידה ממקום העבודה וחבריהם, לצד הזמן הפנוי הרב והילדים העסוקים שממעטים לבקר, עשויים להביא למצב שבו בדידות בקרב קשישים מתעצמת. כמו כן, מצבי משבר חברתי כמו מלחמה או מגיפה, תורמים להעצמת תחושת הבדידות בקרב אוכלוסיית הקשישים, בשל הריחוק החברתי והמגבלות התנועה שהוטלו.
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ”ס), 42% מתושבי ישראל בני 75 ומעלה סובלים מבדידות, בשכבת הגילאים 74-65 כ-32% סובלים מבדידות, כששיעור תחושת הבדידות בקרב נשים גבוה יותר מאשר בקרב גברים בני 65 ומעלה.
“תחושת בדידות בקרב קשישים מהווה 17.6% עבור קשישים עם מצב בריאותי טוב מאוד לעומת 57.8% שביניהם המצב הבריאותי לא טוב.”
כפי שמלמדים המחקרים, בדידות בגיל השלישי מגבירה את הסיכון לדמנציה בכ- 50% ולעלייה של 68% בסיכון לאשפוז. כמו כן, משברים חברתיים כפי שחווינו בתקופת מלחמת “חרבות ברזל”, בהם 24% מהנשאלים ציינו שהבדידות שלהם גברה מאוד, 73% סיפרו על ירידה בהשתתפות בפעילויות, ו־47% העידו כי חוששים לצאת לסידורים חיוניים.
בסיכומו של דבר, גורמים כמו פרישה מהעבודה, משברים חברתיים, וירידה בפעילות חברתית, עלולים להוביל לתחושת בדידות בקרב קשישים, עם השלכות בריאותיות והשפעה על איכות חייהם. מבין הפתרונות הניתנים להתמודדות עם בדידות זו, ישנן תוכניות קהילתיות וחברתיות המיועדות לגיל השלישי.
בדידות בגיל השלישי – לזהות את הבעיה ולהכיר בה
הבדידות היא אתגר שכמעט כל אחד מאיתנו מתמודד עימו במהלך חייו, אך בגילאים מבוגרים, תחושת הבדידות נפוצה אף יותר. חשוב להבין ולהכיר בעובדה כי בדידות היא מצב שרבים מתמודדים עימו; זוהי תחושה נורמלית ולגיטימית לחלוטין.
ההכרה בבעיית הבדידות – המודעות לכך שאנחנו חשים בדידים וזקוקים לחברה ולקשרים חברתיים – היא השלב הראשון והחשוב ביותר להתמודדות אפקטיבית עם הבדידות. זוהי נקודת ההתחלה שמאפשרת לנו לנקוט צעדים להתמודדות עם התחושה המטרידה הזו.
בדידות בגיל השלישי היא תופעה נפוצה, אך גם מוכרת ומוכרת. ההכרה בה וההבנה שאנו לא לבד בהתמודדות עם הבעיה היא המפתח להבראה ולשיפור באיכות החיים. רק כשנצליח להכיר ולהבין את התחושה המטרידה הזו, נוכל לפעול לפתרונה.
“ההכרה בבעיה היא הצעד הראשון להתמודדות אפקטיבית עם הבדידות.”
לעיתים אנו מתקשים להודות בפני עצמנו שאנו חשים בודדים, אך זוהי התחושה הראשונה והחשובה ביותר להתמודדות עם הבעיה. רק כשנודה בה ונכיר בה, נוכל לנקוט צעדים לתיקון המצב ולשיפור איכות החיים.
התמודדות עם בדידות ובניית תחושת שייכות
חוסר תחושת שייכות יכול להיות מאתגר, בפרט עבור קשישים המתמודדים עם בדידות. אולם, ישנן תוכניות חדשניות המציעות פתרונות להתמודדות עם הבעיה. אחת מהן היא “כנפי רמ”ח” – תנועת נוער המשלבת ילדים וצעירים עם ובלי מוגבלויות.
תוכנית “כנפי רמ”ח” – תנועת נוער הכוללת פעילות משותפת של ילדים וצעירים עם ובלי מוגבלויות
תוכנית “כנפי רמ”ח” מציעה פעילות חברתית מכילה ומשלבת, המאפשרת יצירת קשרים והעצמת תחושת השייכות בקרב המשתתפים. היא פועלת להעלאת תחושת השייכות החברתית של כלל המשתתפים, תוך מתן מענה לצרכים החברתיים והרגשיים של בני הנוער עם ובלי מוגבלויות.
מחקרים מראים כי תחושת השייכות מורידה מתח ומסייעת בהצלחה בחיים ובבית הספר. לעומת זאת, חוסר תחושת שייכות עלול לגרום לדיכאון, חרדה ותחושת בדידות. תוכנית זו מהווה דוגמה למאמץ להתמודד עם בעיית הבדידות ולבנות תחושת שייכות בקרב קבוצות בחברה.
“תחושת שייכות מגבירה תחושת רווחה נפשית ורגיעה, ומשפיעה על הישגים לימודיים ומקצועיים.”
כך, תוכנית “כנפי רמ”ח” מציעה פתרון חדשני להתמודדות עם בדידות על ידי יצירת סביבה מכילה ומשלבת, המחזקת את תחושת השייכות בקרב המשתתפים.
חשיבות השתייכות והשתתפות בפעילויות חברתיות
השתייכות לקבוצה ושיתוף בפעילויות חברתיות הן חיוניות לבריאות הנפשית והרווחה של בני הגיל השלישי. תחושת השייכות נחשבת צורך בסיסי של האדם, והיא מהווה בסיס לקשרים חברתיים משמעותיים. השתתפות בפעילויות חברתיות מאפשרת יצירת קשרים חדשים, חיזוק הקיימים, והעצמת תחושת המשמעות והערך העצמי. בכך היא תורמת להתמודדות אפקטיבית עם בדידות בגיל המבוגר.
נתונים סטטיסטיים מראים כי בשנת 2014 חל גידול בהשתתפות בפעילויות חברתיות, בעוד שבשנת 2016 נרשמה עלייה בתחושות של בדידות. בשנת 2020, השפעת COVID-19 על השתתפות החברתית הייתה ניכרת. מחקרים מראים כי השתתפות בפעילויות חברתיות ובניית תחושת שייכות משפיעות באופן ישיר על הבריאות והרווחה הנפשית של בני הגיל השלישי.
לדוגמה, הפרויקט להפחתת תחושות של בדידות בקרב מבוגרים כלל 34% משתתפים רגילים, מה שמצביע על החשיבות הרבה של השתייכות לקבוצה וחלק פעיל בפעילויות חברתיות. השתייכות והשתתפות אלו יכולות לספק תחושה של מטרה, חיבור ומשמעות בחיי היום-יום של בני הגיל השלישי.
סקירת הנתונים מעלה כי קיים מתאם ברור בין השתתפות בפעילויות חברתיות לבין תחושת השייכות. מחקרים אף הראו כי פעילויות חברתיות משפיעות באופן חיובי על הבריאות הנפשית של בני הגיל השלישי ומסייעות בהתמודדות עם בדידות.
דרכים להתמודדות עם הבדידות בגיל השלישי
במאמץ להתמודד עם הבדידות, שהפכה לבעיה דוחקת בקרב האוכלוסייה המבוגרת, עולה הדיור המוגן כפתרון אפקטיבי. הדיור המוגן מספק סביבה קהילתית ותומכת, המאפשרת לקשישים לפתח קשרים חברתיים ולהשתתף בפעילויות משותפות.
רשת הדיור המוגן “אחוזות רובינשטיין” – קהילות חברתיות איתנות כדרך להתמודד עם בדידות
רשת הדיור המוגן “אחוזות רובינשטיין” מהווה דוגמא מצוינת לאופן בו ניתן להתמודד עם בדידות בקרב קשישים. במסגרת זו, מתקיימות קהילות חברתיות איתנות, המאפשרות לדיירים לטפח קשרים משמעותיים ולהשתתף בפעילויות חברתיות מגוונות. הדיור המוגן פועל כסביבה מעודדת ומטפחת, המונעת את התפתחות תחושות הבדידות והריחוק בקרב הדיירים המבוגרים.
הקמת קהילות חברתיות איתנות במסגרת הדיור המוגן מהווה כלי חשוב להתמודדות עם בדידות בגיל השלישי. משילוב של דירות מעוצבות, אזורי מפגש משותפים ופעילויות חברתיות, דיור מוגן כגון “אחוזות רובינשטיין” מצליח לייצר סביבה שמקדמת את תחושת השייכות והרווחה הנפשית של הדיירים.
מציאת משמעות ותחושת שייכות באמצעות פעילויות התנדבותיות וחברתיות
פעילויות התנדבותיות הן דרך נוספת להתמודד באופן אפקטיבי עם בדידות בגיל השלישי. מעורבות בפעילויות התנדבותיות מאפשרת לקשישים לתרום לקהילה, לחוות תחושת שייכות ומשמעות בחייהם. מחקרים מראים כי 20% מהקשישים שהשתתפו בפעילויות התנדבותיות חוו שיפור בתחושת השייכות והמשמעות בחייהם.
לפי נתונים נוספים, 55% מהקשישים חוו הקלה בתחושת הבדידות באמצעות השתתפות בפעילויות התנדבותיות וחברתיות. למעלה מ-1.6 מיליון קשישים, המהווים כ-20% מהאוכלוסייה, עסקו בפעילויות התנדבותיות במטרה למצוא משמעות וקשרים חברתיים.
קשישים בגילאים שונים חוו תוצאות משתנות בהקשר זה, כאשר ניכרו שיפורים משמעותיים של 64-18% באחד הסקרים ו-65-20% בסקר אחר. נתונים אלה מעידים על הקשר הדוק בין פעילויות התנדבותיות וחברתיות לבין תחושת השייכות והמשמעות בחיים, ותרומתן להתמודדות עם הבדידות.
- שיעור התנדבים בקהילה גבר על 70% במניין כללי של 1000 תושבים.
- מדד רשתות חברתיות גבוה בעשרות אחוזים בקרב צעירים בגילאי 18-25.
- השקעה ממוצעת של 50 שעות שבועיות בפרויקטים תחבורתיים וסביבתיים.
ניכר אם כן כי פעילויות התנדבותיות וחברתיות הן דרך חשובה להעצמת תחושת השייכות והמשמעות בקרב קשישים, ובכך לסייע להם להתמודד עם הבדידות ולהתמלא בתחושת מטרה וערך.
מנהלי חברות דורשים שיתוף פעולה בקהילה בשיעור של 80% כחלק מהמדיניות החברתית.
“30% משקיעים משטרם הבינלאומי מבצעים השקעות חברתיות בניהול סיכונים.”
פעילויות התנדבותיות וחברתיות מהוות אפוא כלי חשוב לקשישים להתמודד עם הבדידות, להעצים את תחושת השייכות והמשמעות בחייהם, ולהשקיע את זמנם הפנוי בפרויקטים בעלי ערך עבורם ועבור הקהילה.
השפעות הבדידות על הבריאות הפיזית והנפשית
בדידות בקרב קשישים קשורה להשלכות קשות על הבריאות הפיזית והנפשית. מחקרים מצביעים על כך שבדידות מגדילה את הסיכון למחלות לב וכלי דם, ירידה ביכולות הקוגניטיביות, ודיכאון. בנוסף, בידוד חברתי מגדיל את הסיכון למוות בטרם עת, באופן דומה להשפעות של עישון או מיעוט בפעילות גופנית. כלומר, בדידות משפיעה לא רק על ההיבט הרגשי אלא גם על ההיבט הבריאותי של הקשישים.
לפי מחקר שפורסם ב-Mental Health and Social Inclusion ביולי 2023, נמצא כי נח״מ נפוץ בתוך גברים יותר מאשר בתוך נשים ונפוץ יותר בקרב אנשים עם בעיות פסיכיאטריות. המחקר חוקר גם את הגורמים המובילים לנסיגה חברתית ממושכת ואת התהליכים הקשורים ליציאה ממצב כזה. נמצא כי נכונות פנימית להשתנות וסיוע חיצוני חשובים לתהליך השיקום.
לכן, חשוב לזהות ולטפל באופן יעיל בבעיית הבדידות על מנת לשמור על בריאותם ורווחתם של בני הגיל השלישי. פעילויות קהילתיות, שימוש בטכנולוגיה, ויצירת סביבות מגורים תומכות יכולים לסייע בהתמודדות עם הבדידות ובידוד.
“בדידות משפיעה לא רק על ההיבט הרגשי אלא גם על ההיבט הבריאותי של הקשישים.”
מסקנה
בדידות בקרב קשישים היא בעיה מרכזית בחברה המחייבת טיפול והתמודדות. הבנת הגורמים המובילים לבדידות, תוך הכרה בבעיה ובצרכים של אוכלוסיית הקשישים, היא שלב ראשוני חיוני. מניעת בדידות ופיתוח תחושת שייכות ומשמעות חייבים להיות במוקד הטיפול, באמצעות מגוון פתרונות כמו תוכניות חברתיות, דיור מוגן קהילתי ופעילויות התנדבותיות.
נתונים מחקריים מראים כי מתמודדים עם הפרעה פסיכוטית דיווחו על מדדי בדידות גבוהים בפי 6 פי מאלו של האוכלוסייה הכללית, והבדידות אף עיכבה את תהליך ההחלמה של חלקם. לכן, ההשקעה בטיפול בנושא זה הינה חיונית לשמירה על בריאותם ורווחתם של בני הגיל השלישי.
עידוד חיבורים חברתיים ומשפחתיים יכול לסייע בהתמודדות ובתהליך ההחלמה של אנשים עם משבר פסיכוטי ראשון, והקמת קהילות חברתיות איתנות מהווה דרך יעילה להתמודד עם בדידות בגיל השלישי. בכך, יש להעניק תשומת לב מיוחדת למניעת בדידות ופיתוח תחושת שייכות והשתייכות בקרב קשישים.
